נוצץ גל-און רועץ…
יחזקאל מאור (פולרביץ')
נוצץ
גל-און רועץ
אפור,
שחור,
אפל
מתרוצץ,
פורץ
כאריה זונק
קופץ,
עולה,
יורד,
בולע
ונועץ
שיני-אגרוף
אדיר
על דפנות
הקיר
של המון ספינות,
שעליהן
אומה שלמה
מחפשת
את
"דקר".
גם הקצף
נגרר
בשצף
ואחריו
יחדיו –
מתגלגלים
גלי-גלים
ענקיים
גבוהים…
קירות – חומות
אנה הן נעות?!
רוחות הומות
שורקות,
מיללות.
חולפים, אהה,
ימים, לילות
בחפושי הסרק.
רועמות
צליפות ברק
וים אלים
מרעיש גלים
תילי-תילים…
אך פתאום
נפערת תהום
רוגעת
ושם
לא נם
בין קירות
העשת
בצוללת
הבן שלי.
הוא לא נרדם
ולא נדם,
הוא דופק בחנק
תוך השנק
על קירות פלדה…
ואוזן אם
ואוזן אב
ואוזן יפהפיה
אוהבת
לאוזן עם שלם
קשבת
ומאזינה
ושומעת
בטרוף
של עוצר נשימה
ימים,
לילות
אלמים.
אך הרשת
אינה
ואף דיג
אינו
למשות
את בני
משם..
ים – ימי
האכזר
אך יותר לא זר,
כי בן שלי
מצוללתו
עדיין לא חזר.
על קרקע אפלולית
כבר חדל לדפוק
בקיר העשת
להעלותו משם…
ועל הים
הוא
דום ישמור
עדי יחזור
לא ערירי,
עמו –
חבריו – צוללניו
ו"דקר"…
בינתיים –
גל נים-לא נים
באין-אונים,
חרש, חרש,
בשיר ערש
שר
את מנגינותיו
לבן שלי,
שקצת עיף
עצום עפעף
וים עברי –
למראשותיו…
המחבר הוא אביו של
ד"ר שב"י יעקב מאור, רופא הצוללת