בין קינה לבינה   

אליעזר שפרוט

 

 

 

הוצא חלוץ, חרטום פנה והחיש

ניתז כתר גל אל כרסו של פריש.

נטתה הסירה וחפזה לפנים,

שיוט החופים ובת-ים ראשונים.

נשקפו מרחוק בית חולים, בת גלים

ובחיקם החל ואף תם קורס חובלים.

ונמשך האתגר ממפרשית לטרפדת

וגבר זמר און ימאות מיועדת.

רומו של זבולון – התוחלת בתכלת

התגבש והלך גם על גשר צוללת.

הותק בזקן ובשפם הושם.

אגד עב של ספינה צות וים.

בשרות ח"י לוקטו לוכדו,

בחייהם ובמותם לא נפרדו.

נכנעה המצולה לידע לעליצות

ואוזלת המתכת לתהום פלצות.

לא תם הציר, לא ידום לעולם

כי חן ויכולת נבלעו בלב-ים.

צר לי עליך אח"י יונתן,

על "דקר" קינתי על יעקב רענן.

על הראל וברנע ו"אילת" כי אינה

ל"שלושה" קינה היא ותהי לקינה.

קום, התאושש, בל נזדקן, לזכרם,

תגבר בינה וחומר למען החיל בים.

 

 

 

    נכתב לזכרו של יעקב רענן ז"ל, מפקד ה"דקר".

מתוך ספר ההנצחה "דקר".